לונטר שמואל קב ל נים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה שנדונה בסדר דין מהיר, להשבת סך של 21,160 ₪, אשר קיזזה הנתבעת לתובעת, מכספי תמורה שהגיעו לתובעת בגין ביצוע עבודות תשתית עבור הנתבעת, על-פי הסכם התקשרות שנחתם בין הצדדים, לאחר הליך של מכרז. הקיזוז בוצע עקב נזק שגרמה התובעת במהלך ביצוע העבודות, לכבל סיב אופטי, השייך לחברת סלקום, אשר דרשה מהנתבעת לפצותה בגין כך. השאלות המרכזיות שעומדות לדיון בתיק זה הנן - האם הקיזוז היה כדין, היינו האם אין לראות בהוראות החוזיות שאפשרו לתובעת קיזוז כאמור, משום תניות מקפחות בחוזה אחיד והאם אין לראות את ביצוע הקיזוז בנסיבות העניין, כפעולה שלא בתום לב מצד הנתבעת. שאלה נוספת שתידון נוגעת לגופו של עניין, היינו מי אחראי בסופו של דבר לנזק שנגרם לכבל של חברת סלקום.

פתח דבר

בתאריך 19.9.2007, במהלך ביצוע עבודות תשתית על ידי התובעת, שנועדו לאפשר הנחת כבלים למתח גבוה, לשימושה של רשות שדות התעופה בשטח נתב"ג, נפגע כבל סיב אופטי של צד שלישי, חברת סלקום. עקב הפגיעה, פנתה חברת סלקום לנתבעת לשם קבלת פיצוי. הנתבעת העבירה הדרישה לתובעת, אשר הפנתה את הדרישה לחברת הביטוח שלה, חברת הפניקס, אשר ביטחה את הכלי ההנדסי השייך לתובעת ואשר פגע בכבל, בביטוח צד ג'. בהמשך לדו"ח השמאי מטעם חברת הביטוח, אשר אישר את שיעור הנזק, דחתה האחרונה את דרישת הפיצוי של חברת סלקום, בטענה שהתובעת לא התרשלה ואינה אחראית לנזק שנגרם.

ביום 6.7.2008, הודיעה הנתבעת במכתב לתובעת על כוונתה לקזז 21,160 ₪ מהתמורה המגיעה לתובעת לפי הסכם ההתקשרות שביניהן, בגין הנזק שנגרם לחברת סלקום. התובעת התנגדה לקיזוז, בטענה שאין מדובר באחריות שלה לאירוע. לאחר תכתובת קצרה בין הצדדים, בהם כל צד נשאר מבוצר בעמדתו, הגישה התובעת ביום 7.8.2008, המרצת פתיחה לצו מניעה זמני דחוף, להורות לנתבעת, להימנע מביצוע הקיזוז והעברת הכספים לחברת סלקום. הנתבעת ביצעה את הקיזוז ביום 30.7.08. התביעה נמחקה ביום 24.8.08, בעקבות המלצת בית המשפט, שניתנה לאור העובדה שהקיזוז כבר בוצע.

כבר למחרת היום, 25.8.08, הגישה התובעת את התביעה דנן בהליך של "סדר דין מקוצר". ביום 3.2.09 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן, אשר בסיומו, החלטתי כי יש מקום ליתן לנתבעת רשות להתגונן כנגד התביעה. כמו-כן, כבר בשלב זה ולאור טענות התובעת, המלצתי בפניה לשקול את תיקון התביעה, על דרך של הוספת נתבעות נוספות, כגון רשות שדות התעופה ו/או חברת סלקום וזאת במטרה לברר מי מבין כל הצדדים המעורבים אחראי לנזק שנגרם לחברת סלקום ואשר אינו מוכחש למעשה. זמן רב לאחר מכן, בהמשך ההליך ורק ביום 11.5.09, ביקשה התובעת להוסיף אך ורק את חברת הביטוח הפניקס, כנתבעת נוספת בתיק. ביום 26.5.09 דחיתי את הבקשה, משלא צורף לה תצהיר ולא ניתנו נימוקים ופרטים מספיקים לגבי עילת התביעה כנגד הפניקס. התובעת לא ביקשה להוסיף את רשות שדות התעופה ו/או את חברת סלקום כנתבעות נוספות. מנגד, הנתבעת לא הגישה הודעות צד ג' כנגד הגורמים הנ"ל.

תמצית טענות התובעת

לטענת התובעת, העבודות בוצעו בהתאם לתוכניות ביצוע, אשר הוכנו על ידי מהנדס ראשי לחשמל של רשות שדות התעופה, עליה הוסיפו עובדי הנתבעת את הקווים המתוכננים. בתוכניות אלה, סומנו תשתיות המערכות הקיימות בשטח והצינור שנפגע, כלל לא הופיע בתוכניות. כמו-כן, הצינור היה מונח במקום שונה מהמקום בו היה אמור להיות מונח בהתאם להנחיות המפקח מטעם רשות שדות התעופה, אשר העבודות בוצעו תחת פיקוחו. בנוסף, הצנרת שנפגעה לא סומנה באמצעות סרט סימון לאזהרה כנדרש לפי תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה), תשס"ב – 2001 והונחה שלא כדין ובניגוד להוראות חוק התכנון והבניה ולפיכך גם אינה מופיעה בתכניות. חברת הביטוח שביטחה את התובעת מפני תביעות בגין גרימת נזק לצדדי ג', דחתה את הטענה שלפיה התובעת אחראית לנזק שנגרם לכבל.

חרף זאת, החליטה הנתבעת לקזז מכספי התמורה שהגיעו לתובעת בגין העבודות, סכום השווה לנזק שנגרם לסלקום כתוצאה מהפגיעה בכבל. התובעת טוענת כי לנתבעת לא הייתה זכות לבצע קיזוז כאמור. הנתבעת אינה טריבונל שיפוטי ולכל היותר יכלה להגיש תביעה בגין נזקיה כנגד התובעת ו/או רשות שדות התעופה על-מנת שבית המשפט ידון ויחליט בשאלת האחריות לנזק. עוד טוענת התובעת כי הסכם ההתקשרות שבינה ולבין התובעת הינו חוזה אחיד וכי זכות הקיזוז שעומדת לנתבעת לפי ההסכם, הנה בבחינת תנאי מקפח, כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק החוזים האחידים") ובכל מקרה, ביצוע הקיזוז היווה פעולה שלא בתום לב מצד הנתבעת, בניגוד לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973.

התובעת טוענת כי הנתבעת פיצתה את חברת סלקום רק משום שהופעל עליה לחץ על ידי סלקום, אשר עיכבה במכוון ביצוע תיאומים שהיו תנאי מוקדם לביצוע עבודות על ידי הנתבעת עבור רשות שדות התעופה. כמו כן, גם הנתבעת וגם חברת סלקום, יודעות היטב כי הנתבעת הנכונה היא רשות שדות התעופה, שכשלה בהציגה תוכניות לקויות, אולם מטעמים כלכליים גרידא, לא רצו השתיים להתעמת עם לקוחה גדולה כרשות שדות התעופה ובחרו להתעמר בתובעת.

תמצית טענות ההגנה

בראשית טיעוניה, מציינת הנתבעת כי לאור המפורט בכתב התביעה, נכון היה להגיש את התביעה כנגד הצדדים הרלוונטיים לאירוע שהתרחש, דהיינו חברת סלקום ורשות שדות התעופה. לטענת הנתבעת, מאחר שהתובעת אינה מכחישה שהיא זו שפגעה בכבל סיב אופטי של חברת סלקום, תוך ביצוע עבודותיה ולאור הוראות ההסכם שנחתם ביניהן מיום 1.1.2007, על התובעת לשאת באחריות לנזק שנגרם לחברת סלקום ולפיכך הסכום שקוזז על ידה ביום 30.7.08, קוזז כדין. בתמיכה לטענותיה ולביסוס חבותה של תובעת, מפנה הנתבעת לסעיפים הרלוונטיים להסכם (בעיקר סעיפים 33, 34).

עוד טוענת הנתבעת כי בסמוך לאירוע, נערכו שיחות בין נציג התובעת ומנהל אזור ומהנדס אזור רמלה מטעם הנתבעת ולאחר מכן, ביום 16.4.08, התקיימה ישיבה אצל מנהל מחלקת פניות לקוחות ומכרזים של הנתבעת, שבמהלכה הכחיש נציג התובעת את שיחת הועידה בה נטל על עצמו את האחריות לאירוע והכחיש כי נתן הסכמתו למתן כתב התחייבות לפיצוי סלקום. כמו-כן, הכחיש את הסכמתו הקודמת לכך שהיה אמור לקבל אישור חפירה מסלקום והכחיש כי בעבודות חפירה לכבלי מתח גבוה, הוא מחויב לבקש היתרי חפירה מהרשויות. לעומת זאת, טען כי לאור עמדת חברת הביטוח, הוא אינו אחראי לנזק.

עוד טוענת הנתבעת כי מאז קרות הנזק ולאור סירובה של התובעת לפצות את חברת סלקום בגין הנזק, התפתח סכסוך בין סלקום לתובעת, אשר גרם לעיכוב העבודות של הנתבעת. משנוכחה הנתבעת כי אין בדעתה של התובעת לפצות את חברת סלקום ומשחלפו כעשרה חודשים מאז האירוע, החליטה הנתבעת לפעול בהתאם לסעיפים המאפשרים קיזוז בהסכם שביניהן (סעיפים 26 ו-33(ז)).

עוד מבהירה הנתבעת כי בטרם שילמה לחברת סלקום את סכום הפיצוי הנדרש ובטרם קיזוזו, ערכה בדיקה ומשנוכחה שאף השמאי מטעם המבטחת של התובעת מצא את הסכום הנדרש כסביר, החליטה לשלמו לחברת סלקום ולקזזו מהכספים המגיעים לתובעת. כמו-כן, הודיעה לתובעת במכתב מיום 6.7.08 על דבר כוונתה לקזז.

הנתבעת טוענת כי היא ביצעה את הקיזוז, לאור הזכות החוזית שקמה לה על פי ההסכם שבינה ולבין התובעת. לפיכך, אם יש לתובעת טענות כלפי רשות שדות התעופה מבחינת האחריות, אזי היה עליה להגיש תביעה כנגד רשות שדות התעופה, ללא קשר לזכותה של חברת סלקום לקבל פיצוי מהתובעת שגרמה לה את הנזק. בנוסף, הסבירה הנתבעת כי סעיפי הקיזוז נועדו בכדי להימנע מהצורך בניהול הליכים משפטיים כנגדה וכנגד הקבלנים הנפתחים על-ידי צדדים שלישיים הנפגעים מקבלניה.

באשר לטענות התובעת כנגד ההסכם, טוענת הנתבעת כי התובעת הייתה מודעת לסעיפי ההסכם עוד בשעה שרכשה את מסמכי המכרז וחתמה על ההסכם מרצונה, עת שזכתה במכרז.

לחילופין, טוענת הנתבעת כי נראה כי כל מטרתה של התובעת הוא להטריד ולהקניט את חברת החשמל כיוון שברקע לתביעה עומדת החלטתה של חברת החשמל מחודש יוני 2008, להשעות את התובעת מלהשתתף במכרזים של הנתבעת לתקופה של שנה, וזאת עקב ממצאים שנתגלו בבצוע עבודותיה ובהתנהלותה בחוזים אחרים עמה.

דיון

מטעם התובעת, הוגש תצהיר עדות ראשית ותצהיר משלים של מר אורי לונטר - מנכ"ל משותף בתובעת, אשר גם ייצג את התובעת בכל מהלכי הדיון, למעט שלב בקשת הרשות להתגונן, שבו הייתה מיוצגת התובעת על ידי עו"ד ילין. מטעם הנתבעת, הוגשו תצהירי עדות ראשית של איתמר ברזילי - מנהל אזור רמלה אצל הנתבעת וכן של אלכסנדר שחמורוב, מתכנן אזורי של אזור רמלה-לוד שבמחוז הדרום אצל הנתבעת. כמו כן, הנתבעת הגישה תצהירי עדות של מר יגאל ביבי, ראש תחום תשתיות סיבים אופטיים בחברת סלקום וכן של מר פול זליג, מפקח חשמל מטעם רשות שדות התעופה. כל העדים נחקרו לפני והצדדים הגישו סיכומים בכתב.